מרכז טאוב פרסם את תמונת מצב המדינה 2026 – הדו"ח כולל מלא אספקטים, אני כמובן מתמקדת (שחקו אותה מופתעים) בשוק העבודה אז הנה הפרשנות שלי.
או אם תרצו: הסימנים שרינתיה מצאה בדו"ח ומתכתבים עם המגמות שאני רואה בשטח.
סימן ראשון – ירידה בביקוש
הנתונים
לפי הדו"ח במרץ 2026 מעסיקים של 8% מהעובדים במשק דיווחו על ירידה בביקוש לעובדים בעקבות שימוש בבינה מלאכותית.
בענפי ההיי־טק והפיננסים הנתון גבוה יותר: כ־12% מהעובדים, לעומת כ־7% בשאר המשק.
זו עלייה משמעותית לעומת יוני 2025, והיא מסמנת שה־AI כבר מתחיל לשנות את שיקולי הגיוס, האיוש והפריון בארגונים.
הדיסקליימר
מרכז טאוב נזהר מאוד בפרשנות: מהנתונים אי אפשר לדעת בדיוק כמה עובדים בפועל פוטרו או לא גויסו בגלל AI, ועדיין אי אפשר לקבוע מהם אם אכן התחילו להיווצר משרות חדשות.
כלומר, אין כאן הוכחה לגל פיטורים רחב — אבל יש בהחלט סימנים לשינוי עמוק בהיגיון של שוק העבודה.
סימן שני – מקצועות בסיכון גבוה
הנתונים
על מקצועות שסומנו במחקרים בעבר כמועדים להחלפה / צמצום בעקבות AI: תכנות, פקידות, שירות לקוחות ומכירות טלפוניות, הנתונים כבר מדברים.
ב- 2019–2022 העובדים האלו היוו 14%–16% מהמובטלים וב- 2024–2025 הנתונים גדלו ל־20%–25%. במקביל, גם שיעור המשרות הפנויות בתחומים האלו ירד.
הדיסקליימר
מודגש בדו"ח שלא נכון לייחס הכול לבינה מלאכותית: ההאטה בהיי־טק, תיקון אחרי הקורונה והמלחמה משפיעים בנוסף.
לפי הניתוח של המרכז, AI מסביר כרגע רק חלק מהשינוי — אבל ההשפעה שלו צפויה לגדול בהמשך.
סימן שלישי – שכר
הנתונים
גם פה התמונה מורכבת. הדו"ח מעריך שע"פ הנתונים הטמעת AI דווקא תגדיל את הפריון של כלל המשק (אגב גם פורום הכלכלה עם הערכה דומה),
אבל… לא כולם ירוויחו ממנה באותה מידה.
מה זה אומר? שכמו בגלי אוטומציה קודמים, יהיו “מנצחים” ו“מפסידים” בהיבטי עליה בשכר ופרנסה בכלל.
מנצחים – עובדים שיידעו להשתמש ב־AI כדי להרחיב את היכולות שלהם, לשפר החלטות, לייעל תהליכים ולייצר ערך.
מפסידים – עובדים שהתפקיד שלהם מבוסס בעיקר על פעולות חזרתיות, עיבוד מידע או ביצוע משימות שקל לאטמט.
הדיסקליימר
וואלה הפעם אין. זה נראה די שחור ולבן ומתכתב עם מחקרים עולמיים.